אודות

לאורך הדורות הועתקו ספרי המקרא ונמסרו בכתב, תוך מתן שימת לב וטיפול זהיר בשימור הנוסח על פרטיו ופרטי פרטיו. עם זאת, ככל שעדי הנוסח שהגיעו לידינו קדומים יותר, משתקפות מהם גרסאות שונות שמלמדות על גיבוש הקאנון המקראי ועל דרכי העריכה, ההעתקה והמסירה של כתבי הקודש. כך למשל, השוואה בין נוסח המקרא המקובל – נוסח המסורה – לבין ספרי מקרא שהתגלו במגילות מדבר יהודה ולתרגומים העתיקים כמו תרגום השבעים מהמאות הראשונות לפני הספירה מגלה שיש ביניהם הבדלים מסוגים שונים המעידים שנוסח המקרא בעת העתיקה לא היה עדיין קבוע ומגובש. ככלל נוסח המקרא של חז"ל מתאים לנוסח המסורה, אך ניתן למצוא מקרים שבהם נוסח המקרא בספרות חז"ל שונה ואף מתאים לנוסח המתועד בעדי הנוסח העתיקים. גם לאחר שנוסח המסורה הפך לנוסח המקובל בתפוצות ישראל, הוא לא היה היחידי ובמקביל אליו התקיימו מסורות אחרות. מסורות אלו שונות ממנו בפרטים שונים, שלעיתים שמרו על מסורות קדומות שנדחו מהנוסח המקובל. בדיקת מגוון עדויות נוסח אלו והצגתן במהדורת מפעל המקרא מספקת לחוקרים וללומדים פריסה מלאה של השתלשלות נוסח המקרא ומסירתו מימי קדם ועד לתקופות מאוחרות יותר.

נוסח הפנים של מהדורת מפעל המקרא הוא נוסח המסורה ואליו מושווים שאר העדים. מבין כתבי היד של המסורה, נבחר כתר ארם-צובה, שהוא כתב היד שמשקף בצורה הטובה ביותר את נוסח המסורה ואת מפעלם של בעלי המסורה. את כתב היד העתיק אהרון בן אשר שחי במאה העשירית בטבריה. על כתב יד זה הסתמך הרמב"ם בהלכות ספר תורה שכתב וכך גם סופרים ומעתיקים במהלך הדורות. במשך שנים נשמר כתב היד על ידי יהודי חלב בסוריה, והוא הובא מסוריה לישראל עם תחילת הפרעות ביהודי חלב, בימי מלחמת העצמאות. הכתר לא הגיע לידינו בשלמותו וכשליש ממנו אבד וגורלו אינו ידוע. המקומות החסרים מושלמים במפעל המקרא על פי כתבי יד שונים, הקרובים במיוחד לנוסח זה.

שאר עדי הנוסח נבדקים במפעל המקרא על פי מהדורות מדעיות, כתבי יד ומאגרי מידע שונים. כל אלו מוצגים במהדורת המפעל בליווי הערות והפניות ביבליוגרפיות. הודות לכך, מהדורת מפעל המקרא היא המהדורה המדעית המקיפה ביותר הקיימת היום לנוסח המקרא, פרי עבודת מחקר של שנים רבות.

פרסומים נוספים

מלבד הוצאת כרכי המקרא, מפעל המקרא מוציא לאור סדרת פרסומים בשם: "כתבי מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית". הפרסומים מוקדשים בנוסח המקרא ותחומים קרובים . ביניהם: כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו; המקרא בתרגום הסורי של ארץ ישראל וכתב העת טקסטוס (החל משנת 2017 בשיתוף הוצאת בריל).

מייסדי המפעל

מייסדי המפעל (מימין לשמאל):

פרופ' שמריהו טלמון, פרופ' משה גושן-גוטשטיין ופרופ' חיים רבין, מעיינים במהדורת הצילום של כתר ארם-צובה, שיצאה לאור ביוזמת מפעל המקרא בשנת 1976. 

מייסדי המפעל ועורכי המהדורה

משה גושן–גוטשטיין

(1925–1991)

היה בלשן וחוקר מקרא, זוכה פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1998. למד באוניברסיטה העברית והיה חבר סגל בה בשנים 1950–1991. בנוסף לכך, היה חבר סגל באוניברסיטת בר אילן; חבר הנהלה באיגוד העולמי למדעי היהדות; ראש המכונים למילונאות ולתולדות חקר המקרא באוניברסיטת בר אילן. גושן-גוטשטיין היה ממייסדי מפעל המקרא ועמד בראשו מיום הקמתו ועד לפטירתו (בשנים 1965–1991). מחקריו כללו את חקר מגילות ים המלח, לשונות שמיות, תרגומי המקרא לארמית סורית ופרשנות מקרא בערבית. בנוסף לכך היה בעל מדור קבוע בעיתון הארץ "טור הלשון" וחלק מצוות יועצים לפינת "פרקי היום" בתנ"ך ששודרה בקול ישראל.

 

שמריהו טלמון 

(1920–2010)

היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשנ"ז (1997). עבודת הדוקטור של טלמון (1955), שנכתבה בהנחיית פרופ' י"א זליגמן, עסקה בכפלי גרסה כתופעת יסוד בנוסח המסירה של נוסח המקרא. כשנתיים לאחר הגשת עבודת הדוקטור, התקבל טלמון למרצה בחוג ולאחר מכן, כיהן כראש החוג, דיקן הפקולטה למדעי הרוח וכרקטור אוניברסיטת חיפה. לאחר פרישתו לגמלאות (1988), היה טלמון עורך מפעל המקרא עד סמוך לפטירתו. טלמון פרסם מאמרים רבים ונחשב לאחד מפורצי הדרך בחקר נוסח המקרא.

חיים רבין 

(1915–1996)

היה פרופסור לבלשנות, חוקר לשון העברית והלשונות השמיות באוניברסיטה העברית וממייסדי מפעל המקרא. רבין החל את דרכו האקדמית באנגליה, בהוראת עברית מקראית. עם עלייתו לארץ בשנת 1956, כיהן כפרופסור ללשון עברית באוניברסיטה העברית. בהמשך עמד בראש המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה, לימד באוניברסיטאות שונות בעולם והיה חבר באקדמיה ללשון העברית. רבין היה מחלוצי מחקר לשון מגילות ים המלח וחקר את הלשון העברית בימי הביניים, העברית החדשה ולהגים מוקדמים של השפה הערבית.

עמנואל טוב

(1941 – )

חוקר מקרא, חתן פרס אמ"ת לשנת תשס"ה (2004) וחתן פרס ישראל לשנת תש"ע (2009), שניהם לחקר המקרא. למד ומלמד זה יובל שנים באוניברסיטה העברית. מתמחה בחקר תרגום השבעים ובחקר נוסח המקרא וכתב ספרי יסוד והכין מאגרי נתונים בשני תחומים אלה. היה אחד מעורכי מפעל המקרא בשנים 1977 – 2004 ולעבודתו זו הייתה השפעה מכרעת על המיזם שלו (ושל רוברט קראפט) של החקירה הממוחשבת של תרגום השבעים (CATSS). היה העורך הראשי של מפעל פרסום מגילות מדבר יהודה בשנים 1990 – 2009.